אייל אלון – יועץ מס ומשפטן | א.א.חשבונאים יועצי מס

האור שבקצה הנפילה

תמונת מצב לדיווח פעילות במטבעות וירטואלים ויתרונות הליך הגילוי מרצון

מתחילת 2018 נחלש הביטקוין ב-67.15% כנגד הדולר, כשבחודש נובמבר לבדו רשם הפסד של כ- 11%. ללא ספק מצג גרפי עגמומי למדי למי שחוגג בינואר 2019 עשור להיווסדו.

העולם נחלק ל-2 סוגים של מדינות: אלה שחובבות את הביטקוין(ושאר המטבעות תוצרת תעשיית הבלוקצ'יין), ואלה שמפחדות ממנו. מאז פרוץ המטבעות הוירטואליים לחיינו התלבטו המחוקקים בכל רחבי העולם כיצד להתייחס אל התופעה. ביפן ובקנדה, הוכרו מטבעות וירטואליים כאמצעי לרכישת טובין ותשלום בגין שרותים. יודגש כי אין בזאת כדי להכיר בביטקוין כמטבע. החוק ביפן, כמו בישראל,מעניק בלעדיות לבנק המרכזי להנפיק מטבעות/שטרות מקומיים[1]. אולם להבדיל מהמצב העמום בישראל, ביפן המסחר וההמרה של הביטקוין אינם נחשבים לפעילות בנקאית ולפיכך לא חלים עליהם חוקי הבנקאות המקומיים ואלה שייכים לחברות ייעודיות ואילו על הבנקים המקומיים נאסר לסחור או להמיר ביטקויין[2].וכמו אצלנו, הרווחים הנוצרים, הן מהמרה והן ממסחר במטבעות הוירטואליים,ממוסים (בין אם מדובר במשקיע פרטי ובין אם כפעילות עסקית).

מלטה היא ללא ספק המדינה המתקדמת ביותר בעולם בנושא חקיקת המטבעות הוירטואליים(דוזפואה מלטה!) והשנה חוקקה את ה –Virtual financial actהמסדיר מתן הרשאות להנפקת מטבעות דיגיטליים, מגדיר נכס וירטואלי ומכריז על הקמת של רשות לחדשנות שתהיה אחראית על נושא הבלוקצ'יין.חוקי המס המקומיים מעודדים שימוש בביטקוין כל עוד נעשה כהשקעה ארוכת טווח (על המשקיע להחזיק במטבע כשנתיים על מנת לזכות בפטור ממס על רווחים שהושגו עם המימוש).

כמה מדינות במוצהר אינן ממסות את המסחר בביטקוין (של משקיעים פרטיים): כאלה הן גרמניה (המתייחסת לביטקוין כמטבע זר), סינגפור, בלרוס, סלובניה ומספר מדינות ש"החליטו שלא להחליט" ועדיין לא ממסות את תחום הקריפטו ובהן: הונג קונג, ניו זילנד, שוויץ, ברבדוס, מאלזיה ומאוריציוס.

בצד המדכא את השימוש נמצאות מדינות שאסרו לחלוטין שימוש, מסחר ואחזקה של מטבעות וירטואלים בהן: אפגניסטן, אלג'יר, מרוקו, אקוודור, בוליביה, בנגלדש, וייטנם, ומקדוניה.

רוסיהשינתה את המדיניות האוסרת שימוש בביטקוין (עד לשנת 2016) ואף הודיעה בשנת 2017כי תנפיקקריפטו-רובל משלה.

רקע קצר: היישום הראשון, המפורסם והחשוב ביותר בעולם הבלוקצ׳יין הוא המטבע המבוזר ביטקוין – מטבע אשר משתמש בשרשרת בלוקים אשר משמשת לרישום כל העברת במטבע והינה מעין ספר חשבונות כללי, זאת ללא צורך בגורם המנהל את המסחר במטבע. כמוהו קיימים מטבעות וירטואליםנוספים כדוגמת את'ריום, ביטקויןקאש, לייטקוין, ריפלואחרים.

ערכם של נכסים דיגיטליים רבים עלה בשנים האחרונות במאות (ואף אלפי) אחוזים, וערכם של מטבעות דיגיטליים רבים יותר נמחק לחלוטין. התנודתיות במחירי מטבעות אלו היא גבוהה ביותר ומשכך מדובר באפיק השקעה בסיכון גבוה (ומעבר למצב השוק קיימות סכנות נוספות כגון מימון טרור ופעילות פלילית, גניבה מרמה והונאה, פעילות ישירה מול גורמים פיננסיים שאינם מפוקחים ואינם מחוייבים לאמות מידה פיננסיות מקצועיות והחשופים בעצמם לפריצות וגניבות). 

בחוזר מס הכנסה שפורסם בראשית 2018תחת הכותרת "מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים'([3] נקבע כי ההתייחסות למטבעות הוירטואליים לענייני מיסוי תהיה כאל "נכס" (כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה) שהינו "בלתי מוחשי" ומכירתו תחויב במס רווחי הוןבהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודה.כבנוגע לכל נכס, המס משולם רק אם הנכס משביח את עצמו (משערכו בעת המכירה/מימוש עלה על הערך ששולם בעת שנרכש). לפיכך מי שרכש את המטבע במחיר שיא, ומימש עתה כשהוא בשפל – נמצא במצב של הפסד הון. והפסדים… ניתן לקזז. כדי "להנות" מירידת הערך הזו ולהכשיר את ההחזקה במטבעות הוירטואליםיש להצהיר על קיומם. זאת ניתן לעשות בנוהל דיווח שוטף על מכירת אמצעי תשלום מבוזר. הנישום נדרש לשמור על מסמכים להוכחה כי ההכנסות המדווחות הן ממכירת אמצעי תשלום מבוזר המשמש לצורך סחר חליפין.וכן, תוך 30 ימים מיום המכירהעליולהגיש לפקיד השומה דו"ח (טופס 1399 (המפרט את חישוב רווח/הפסד ההון שנבע לו ואת חישוב המס הנגזר מכך ולשלם מקדמה[4]. אולם, במידה ולא נעשה דיווח שוטף, יש לגשת אל נוהל הגילוי מרצון. לנוהל גילוי מרצון מסלול אנונימי  שתוקפו נכון לכתיבת שורות אלה הינו עד ה-31.12.2018 או מסלול רגיל\מקוצר הנמצאים בתוקף עד ה 31.12.2019*.

העולם עומד כיום בפני שינויים פיסקליים מהותיים ומדינות שונות מנסות לגבש מדיניות ראויה – הנמצאת כרגע בעיקר בשלב ה"ניסוי והטעיה". מצד אחד רצון להגן עד כמה שניתן על הסדרים עתיקי יומין (דוגמת שליטה על הפקת כספים ושימור הריבונות הלאומית) תוך הגנה על אזרחים (שלעיתים לוקה בפטרנליזם), לעומת השינויים "מהשטח" המתנהלים ללא גבולות וללא גורם מפקח (על היתרונות והחסרונות הנובעים מכך).

בנוסף, ברב המדינות טרם נמצאו פתרונות משביעי רצון לתשלום חבות המס שנוצרה מרווחי ההון בעקבות רכישה-אחזקה של מטבעות וירטואלים, מאחר ולא ניתן להפקיד את התמורה בבנקים לאור מדיניות הרגולטורים הבנקאיים שהינה איטית וזהירה הרבה יותר מזו של גובה המס. סנונית ראשונה המבשרת את השינוי הינה מדינת אוהיו בארה"ב שהודיעה בנובמבר האחרון שתתיר תשלום בביטקוין עבור 23 סוגי מס. בישראלטרם יצאו הנחיות מאת הפיקוח על הבנקים. בית המשפט העליון בחן בשלב זה רק את סבירות החלטת בנק לאומי לסרב לאפשר לפעילות עסקית של חברה הפועלת בתחום מסחר במטבעות וירטואלייםוהוציא צו זמני "האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון שקשורה במסחר בביטקוין"[5]. בפרשת הפלילית החמורה של 'הקטין המאיים', שתמורת פעילותו העבריינית קיבל תשלום במטבעות וירטואליםאף הועלה התסכול הנלווה לכך: "…. הנאשם הפיק ממעשיו רווח כספי ניכר ומחזיק עד היום ברשותו מטבעות ביטקוין… ואינו מוכן לגלות את הסיסמה לפתיחת הארנק…"[6].

למרות המגבלות הטכניות על התשלום, אין בכוונת אף מדינה לוותר על גביית המיסים הנלווים מפעילות אזרחיה גם אם הם אינם בגבולותיה (ולראיה מיסוי הכנסות נישומים ישראלים מכל פעילות בחו"ל) וגם אם הם אינם בגבולות פיזיים כלל (ומתקיימים ברשת האינטרנט בלבד).ולפיכך נדרשים הנישומים להסדיר דיווחיהם ותשלום חבות המס בהקדם.

                                                                                                אייל אלון , יועץ מס (משפטן)


[1] סעיף 1 לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985

[2]Mori Hamada & Matsumoto,Japans Virtual Currency Regulation and its Recent Developments. April 2018

[3]https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hor_acc%2015.2.18.pdf

[4]לנושא מע"מ יחולקו השימושים לפי הצרכן הסופי ועבור משקיעים פרטיים (שהמסחר לדידם אינו עולה לרמת פעילות עסקית) לא יתווסף מע"מ.

[5]עא 6389/17 ‏ ‏ ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

[6]ת"פ 17-04-37053 מדינת ישראל נ' פלוני

צור קשר